שינוי הסיפור הסביבתי

מה מרגיש אדם שמאמין שהוא נפרד מהטבע? שונה ממנו? עליון עליו? ועל כל מה שצומח סביבו כמשאב עבורו להשתמש עבור צרכיו האישיים?

איך הוא יתנהג כלפי הטבע? כלפי האנשים סביבו?

מה מרגיש אדם שמאמין שהוא חלק, שייך לכל הטבע שעוטף אותו, שהוא חלק ממארג, שמכבד את כל מה שיש סביבו.

איך האדם יתנהג כלפי הטבע?

מי מהם יותר מאושר?

מה בטווח הארוך יגרום להשפעה טובה יותר על הטבע שסביבנו?

הסיפור שאנחנו כחברה מספרים על היחסים עם הטבע הוא בעל משמעות במיקרו ובמאקרו. בתהליך, נפעל לשינוי הסיפור כלפי הטבע הפנימי שלנו והחיצוני

הנרטיב החברתי קהילתי ביחס לטבע.

בתרבות המערבית בימינו הסיפור התרבותי שלנו ביחס לטבע הוא סיפור של ריחוק, אנו מסתכלים על הטבע כעל עליונים מנותקים ממנו, ועליו כעל משאב שניתן לקחת ממנו.  אנו מעודדים בהרגלים של צריכה . הסיפור התרבותי מעודד תפיסה של ניתוק מהטבע סביבנו  וגורם למצוקה נפשית.

הנפש שלנו אינה מנותקת מהטבע, היא מושפעת ממנו, היא מראה עבורנו.

לפי תיאוריית הביופיליה, בתוך כל אחד מאתנו יש חלק  שזוכר את השייכות אל הטבע,  היסטוריית ארוכת השנים בה חיינו באופן בלתי אמצעי בטבע.

הנחת הבסיס היא –

העצמת בעיות המין האנושי ----ניתוק האדם מהטבע (על ידי אדישות, חוסר עניין , סיפור תרבותי)-------האדם גורם לבעיות סביבתיות---העצמת בעיות המין האנושי

לחילופין:

-----חיבור עם הטבע בשוויון ואכפתיות ----- הגנה על הסביבה ונינוחות האנושות.------- רווחת כל יושבי כדור הארץ (האנושי והלא אנושי)

כאשר הטבע,  נהרס – הרווחה הפנימית שלנו יורדת -ואנו ממשיכים להרוס את הטבע- או לחילופין- הגברת סיפור בו – אנו מחוברים אל הטבע- שומרים ומכבדים אותו- הסביבה נשמרת – והרווחה האישית שלנו עולה.  

Ecopsychology and Social Work: Creating an Interdisciplinary Framework for Redefining Person-in-Environment. Christina lynn norton 2009 ecopsycology. 138-145,

התהליך מונה כ12 מפגשים

שלבי התהליך :

• בניית סטינג גיבוש הקבוצה.
• חקירת היחסים האישיים שלהם עם הטבע. מתוך  כלים של מדיטציה, התבודדות בטבע, וכתיבה.
• כתיבת הסיפור האישי שלהם ביחס לטבע
• שיח על ההקשר הסביבתי הרחב.
• פוטו ווייס- לתת קול לטבע דרך עדשת המצלמה.  
• מציאת תמה משותפת לעבודה – מתוך התמונות
• בניית פרויקט סביבתי בקהילה
• קידום הפרויקט