מתוך התהליך הקבוצתי תיווצר קבוצה מגובשת ואקטיבית בקהילה המשפיעה על הסדר יום התרבותי חברתי של הקהילה אליה היא שייכת. הצרכים שיעלו מחברות הקבוצה, בנושאי נשים טבע וסביבה יכוונו את העשייה הקהילתית המשותפת.
הקשרים בין חברי הקהילה יתחזקו בעקבות העשייה.מתוך המגע הבלתי אמצעי עם הטבע הקרוב לבית , והשהות בו, תתקיים הנגשה של הטבע כאפשרות אלטרנטיבית ובריאה לשעות הפנאי.
יווצר שיח ותפיסה שונה לגבי צרכנות. מתוך החיבור עם הטבע, כבית ולא כמשאב.
יגבר החיבור והשמירה על הטבע והסביבה הקרובה לבית תתקיים מתוך שייכות וקירבה אליו.
אנחנו חיים בחברה בה – המסכים והגירויים הולכים וגוברים, השהות והתהליך בטבע, משמש כמאזן לכל אלו.
עדויות מחקריות רבות אשר קושרות מגע ישיר עם הטבע לשיפור הבריאות הנפשית.
מטרתן של תרפיות מבוססות טבע היא לרתום השפעה חיובית זאת למטרות טיפוליות וקהילתיות שונות.
תרפיית טבע לשינוי - מבוססת על פסיכולוגיה הומניסטית, אקו פסיכולוגיה, עבודה קהילתית, עבודה קבוצתית כבסיס המושגי שלה.
תאוריית הביופיליה - מהווה בסיס רעיוני ראשוני לעקרונות הרואים את הטבע כמרכזי לשגשוג האדם. תיאוריה זו טוענת שלאדם יש צורך פונדמנטלי גנטי להיחשב כשייך לעולם הטבע .
האדם התפתח מהסביבה הטבעית מיליוני שנים וכתוצאה מכך הוא "מעדיף" מרחבי טבע אשר חשובים להתפתחותו מבחינה ביולוגית והסתגלותית. ההיפותזה הביופילית המאוחרת יותר ממשיכה מעבר לקשר הביולוגי ומדברת על חשיבות הטבע כאמצעי להתפתחות הזהות והמיצוי האישיים.
תיאוריה פסיכו-אבולוציונית (PET)אולריך מדבר על התגובות הסנסוריות המידיות של האדם בתגובה לטבע. מחקרים גילו שהטבע פועל על אזורים של התת מודע במח ובכך יוצר מעקף המסייע לבריאות הנפשית, לפני שיש לאדם הזדמנות לעבד אותן מבחינה קוגניטיבית.
תיאוריית שיקום תשומת הלב-פעילויות יום יומיות, אינטנסיבית ורועשת, ישיבה ממושכת בכיתה, מביאה את האדם לגריית יתר ולידי מיצוי של המשאבים הקוגנטיביים.
כאשר מגיעים לסף זה, קיים קושי במיקוד, קושי להתעלם מהפרעות, ולווסת התנהגויות . בשביל לחזור לתשומת הלב הבריאה, יש לתת לה מנוחה,
הסביבה הטבעית מתגלה כאידיאלית למנוחה לשם שיקום המשאבים הקוגנטיביים.
המרכז לאקופסיכולוגיה מציע הנחיית קבוצות בהתפתחות אישית, - מכינה קבוצתית המתמקדת בסיפור האישי ובתפיסה של אני כאקטיבי בחיי, כיוצר מציאות.
גיבוש קבוצתי.- לבניית קבוצה תומכת וחזקה
קהילתי, תהליך זיהוי הצורך המשותף באמצעים אומנותיים. מתוך הממצאים נלכד תמה משותפת ונבנה
פרויקט משותף בהתאם לצורך המשותף שעלה מתוך העבודה - נפעל ליישומו במרחב הקהילתי.
באמצעות
- יצירה - שאנו מחוברים אל החלק היצירתי המדמיין שלנו, יש לנו היכולת להתבונן אל העתיד בתקווה- וליצור יחד עתיד טוב יותר. לכן נחזק חלקים אלו.
- נרטיב- לאורך ההיסטוריה, תרבויות שונות סיפרו סיפור שונות בנוגע ליחסים שלהם עם הטבע.
זריעת זרעים של סיפור חברתי חדש ביחס לטבע, סיפור של שייכות וחיבור מעצמי נפרד- לעצמי שייך.
משפיעה עלינו גם בפן החברתי וגם בפן האישי. הסיפור האישי, דרך העשייה המשותפת אנו משנים את הנרטיב האישי, לנרטיב אקטיבי שלוקח צעדים מודעים במציאות בכדי לייצר דבר מה חדש שיקדם את הצרכים של הקהילה והקבוצה אליה הפרט שייך. - טבע- דרך יצירת מרחבים של מגע עם הטבע מתוך כבוד ושייכות,
- באמצעות יצירת מרחבים שמאפשרים מגע עם הטבע, ניצור מרחב בו יש מקום לעולם הדמיון הפנימי שלנו להתגלם במציאות החיצונית והפנימית כאחד ולהתמלא בגוונים חדשים.
איך זה עובד?- יוצרים קשר
- קובעים פגישה - בה מעלים את הצרכים של אוכלוסיית היעד.
- ובהתאם בונים יחד - הנחיה ומודל שיתאים לאוכלוסייה ולקהילה הספציפית
- מתחילים מפגשים קבוצתיים
